חזון לאינטימיות בנישואין

בבלוגים האחרונים עסקנו בנושא יחסי מין לפני נישואין ולמדנו מה יש לכתובים להגיד בנושא. אין ספק שהבנו שהכתובים אכן עוסקים בנושא (אולי זאת הייתה הפתעה לכמה מאיתנו וזאת משום שלא מרבים להסביר את זה בקהילות או לדבר על זה). בסופו של דבר טענתי שהבעיה העיקרית שלנו עם יחסי מין בכלל וביחסי מין לפני נישואין בפרט, היא חוסר ההבנה שלנו בנוגע למשמעות שיש להם בנישואין והחוסר בחזון לאינטימיות בנישואין.

קודם כול, בואו נפנה שוב לכתובים, כי אלוהים הוא בורא המיניות שלנו: “מָה עֹמֶק עֹשֶׁר הָאֱלֹהִים, מָה עֹמֶק חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ! אֵין חֵקֶר לְמִשְׁפָּטָיו וְאֵין מַשִּׂיג אֶת דְּרָכָיו, כִּי “מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ יהוה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?” וּמִי הִקְדִּים לָתֵת לוֹ דָּבָר וִישֻׁלַּם לוֹ? הֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל דַּרְכּוֹ, וְהַכֹּל אֵלָיו. לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים! אָמֵן” (רומ’ יא 36-33).

כששאול כתב את הפסוקים האלו בסוף פרק יא, הוא לא הפסיק שם ואז התחיל מחשבה חדשה. זכרו גם שהכתובים לא נכתבו עם פרקים, אלא כסיפורים ואיגרות מההתחלה עד הסוף. אחרי ששאול מדגיש את החוכמה של אלוהים ואת העובדה שהכול נברא ממנו, דרכו ואליו, הוא ממשיך משם ואומר: “וּבְכֵן, אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו” (רומ’ יב 2-1).

כמאמינים אנחנו נקראנו לחיות את חיינו מתוך שבח לאלוהים באמונה מלאה בחוכמתו ובטובו. אם אלוהים ברא את הכול והכול אליו, האם גם המיניות שלנו כלולה בין כל אלה? כן! ואם עלינו לתת את הגוף שלנו כקורבן חי לאלוהים, האם זה כולל גם את המיניות שלנו ובאופן שבו אנחנו חיים אותה? כן, כמובן. ואמת זאת נכונה לא רק לפני הנישואין, בעודנו מחכים בסבלנות אלא גם אחרי החתונה.

שאול השליח כותב, “לְעִנְיַן מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלַי: ‘טוֹב לוֹ לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵאִשָּׁה, אַךְ מִשּׁוּם הַזְּנוּת כָּל אִישׁ יִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה וְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה לָהּ בַּעַל” (קור”א ז 2-1). וכמה פסוקים לאחר מכן הוא כותב (פסוק 9) “אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם–, שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מִלִּבְעֹר בְּתַאֲוָה”.

מה זה אומר לנו? קודם כול, שאול לגמרי חושב שגבר יכול להישאר רווק והוא בעצמו עשה זאת. הוא הבין שמעמד זה אפשר לו לגמרי להיות חופשי ולשרת את האדון. מי שנשוי צריך קודם לחשוב על המשפחה שלו, ולכן אינו חופשי לגמרי. (לא אעסוק על הנזק שנגרם למשפחות שלמות ולילדים בפרט כאשר ההורים אינם חושבים שהמשפחה היא המקום הראשון לשרת בו).

ואם עלינו לחדש את דעתנו, האם זאת תכלול את הדרך שבה אנחנו חושבים על מין ומיניות מחוץ ומתוך הנישואין שלנו? כן, בוודאי!!! כל זה חשוב כי זה מבטא את האמונה שלנו באלוהים. האם ציות לאלוהים ולדברו מהווה הבטחה שתהיה לנו מיניות מושלמת בנישואין? לא, לצערי לא. אנחנו חיים בעולם פגום וחוטא וגם המיניות שלנו נפגעה והושפעה על ידו. אבל כאשר אנחנו שומעים לדברי אלוהים, אנחנו באמת יכולים לבנות מיניות זוגית ואינטימית. אינטימיות זאת מספקת אותנו כנפש החיה עלי אדמות ולא רק (או לא בהכרח תמיד) בגוף המתהלך כאן.

הכללים של מיניות בצלם אלוהים

מיניות בצלם אלוהים משקפת את אלוהים ואת אופיו בכל דבר. הנישואין שלנו לפי האיגרת אל האפסים ה 33-21 משקפים את הברית בין ישוע לקהילה. לכן, כמו שישוע נתן את עצמו למען הקהילה, על הגברים לתת את עצמם למען האישה – עד המוות. וכמו שהקהילה אוהבת את המשיח ונכנעת לו, ככה על הנשים לאהוב ולהיכנע לבעליהן.

הנישואין שלנו הם לא חוזה, אלא ברית. שני המשתתפים בברית נותנים הכול. זה די מפחיד בעולם שבו החטא שולט, רבים מאיתנו נפגעו ממערכות יחסים, וכולנו גם פגענו באחרים. החדשות הטובות הן שמה שנפגע בתוך מערכת יחסים, גם יכול להירפא בתוך מערכת יחסים. זה לוקח זמן, סבלנות ואהבה, אבל זה אפשרי. ככה נבנית אינטימיות אמיתית. אז מה היא אינטימיות?

על פי המחקרים כך אנשים מגדירים אינטימיות : קרבה רגשית, גילוי עצמי ואמון הדדי.

דמיינו שנייה מערכת יחסים שבה אתם יודעים בוודאות שאתם יכולים לבטוח בבן או בת הזוג שלכם במאה אחוז. אינכם חושדים במה שהם עשו כשלא הייתם, בכוונות שלהם או מה עומד מאחורי המילים שלהם. דמיינו שתוכלו לגלות להם את הכול. כל מה שבלב שלכם, במחשבות שלכם, כל הרצונות והחלומות ותקבלו מהם אהבה, והם גם יקבלו אתכם ויבינו אתכם. בתוך מערכת יחסים כזאת הסיפוק הגופני הנלווה ליחסי המין אינו הדבר הכי חשוב, החידושים, ההתרגשות או האורגזמה הכי חזקה, ארוכה או טובה… כל אלה אינן המטרה העליונה. הסיפוק בא מהקרבה בין בני הזוג, ואין זה אומר שהסיפוק הגופני אינו חשוב. הוא חשוב אבל אינו מטרת העל. מטרת העל היא אינטימיות, להיות ערומים וללא בושה (ברא’ ב’ 25).

נאמנות

איך אפשר לבנות אינטימיות כזאת? הדבר הראשון הוא נאמנות. בלי נאמנות אין אמון. נאמנות משקפת את תכונות הברית שכרת אלוהים איתנו: “אִם אֵינֶנּוּ נֶאֱמָנִים, הוּא נִשְׁאָר נֶאֱמָן, כִּי לֹא יוּכַל לְהִתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ” (טימ”ב ב 13).

נאמנות מהווה את התשתית לכל המרכיבים האחרים של אינטימיות מלאה. בלי נאמנות אי אפשר להיפתח, להיות ערומים וללא בושה באמת. זוגות רבים סובלים מתופעות אלה. לפני שהיו נשואים הם חשבו שאפשר לצפות בפורנוגרפיה, כי הרי זה לא פוגע באף אחד, והם עדיין בתולים. אך מה שבמחשבות שלנו משפיע על הציפיות שלנו ועל ההתנהגות שלנו. כל חוויה מינית לפני נישואין נשארת במחשבות שלנו, בין אם זאת הייתה חוויה שראינו על המסכים או חוויה בבשר. כלומר, חוסר נאמנות לבן או בת הזוג העתידיים שלנו לפני נישואין ישפיע על האינטימיות שלנו בתוך נישואין. כאשר לא רצות לנו בראש תמונות, ואיננו משווים בין בן או בת הזוג שלנו לבין החוויות שלנו מהעבר, אנחנו פתוחים לפתח מיניות חדשה וטובה בתור זוג. אף אחד אחר לא “נמצא בחדר מיטות” איתנו.

לדעת זה את זה

הדבר שני, הוא לדעת את האחר. האינטימיות הזוגית שלנו נבנית כאשר אנחנו באמת יודעים את בן או בת הזוג שלנו ומגלים להם גם את עצמנו. בתנ”ך המילה “ידע” משמש כביטוי של אינטימיות מינית ושל אינטימיות עם אלוהים. אלוהים יודע אותנו ומשתוקק שגם אנחנו נדע אותו. אנחנו יכולים לדעת זה את זה כבני זוג. לצערנו אפשר לקיים יחסי מין לאורך השנים בלי באמת לדעת את השני. כאשר אנחנו סתם פעילים מינית אנחנו שמים דגש על הגוף ועל מטרת העל של סיפוק גופני. אנחנו מעריכים את יחסי המין על פי מידת הסיפוק המיני שקיבלנו. לעומת זאת, אינטימיות מינית מתחשבת בגופו ובנפשו של האדם, מכבדת את התהליך הזוגי ומעריכה את מידת הצלחת האינטימיות על בסיס איכות מערכת היחסים שאנחנו בונים. כדי שנדע זה את זה עלינו לעצור, לקחת זמן ולהיות נוכחים זה בעבור האחר.

אהבה והקרבה

הדבר השלישי וכנגד כל תחושה אנושית שלנו, מיניות בצלם אלוהים דורשת אהבה שמוכנה להקריב את עצמה. שאול כותב: “הָאִשָּׁה אֵין גּוּפָהּ בִּרְשׁוּתָהּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ; כֵּן גַּם הָאִישׁ, אֵין גּוּפוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא בִּרְשׁוּת אִשְׁתּוֹ” (קור”א ז 4). פסוק זה מסכם את עניין ההקרבה בצורה מושלמת. כזוג, שנינו חושבים קודם על בן או בת הזוג שלנו. אנחנו מבינים שכל אתגר, כל “חוסר התאמה”, כל אכזבה במיניות שלנו נותנים לנו את המקום להקריב את עצמנו וללמוד מהי מיניות בצלם אלוהים. בדרך זאת נמצא, במהלך השנים, סיפוק הרבה יותר עמוק ואמיתי, סיפוק שאין לו השוואה לדבר שהעולם סביבנו מספר לנו עליו.

חגיגה מלאת תשוקה

ולבסוף, המיניות הזוגית שלנו היא ביטוי של הברית שלנו. כאשר אנחנו מקיימים יחסי מין, אנחנו למעשה מאשרים ומקיימים את הברית שלנו, חוגגים אותה בעירום מלא, כמו שאין ולא היה לנו עם אדם אחר. כשם שאנחנו חוגגים את הברית שלנו עם אלוהים בסעודת האדון המשותפת בתור גוף המשיח, כך אנחנו חוגגים את ברית הנישואין שלנו בקיום יחסי מין כבשר אחד. המרכיבים האחרים מהווים את הביטחון ואת המסגרת ליהנות יחד. ככל שאנחנו מבינים מהי אינטימיות ומיישמים אותה בנאמנות, הקרבה וגילוי עצמי, נוכל ליהנות יחד בלי בושה, בלי מעצורים, בשמחה ובאהבה.

זאת התפילה שלי בעבור כולכם. בעבור אלה מכם ששמרו על עצמם עד לנישואין אני מתפללת שתוכלו לפתח אינטימיות כזאת. ולאלה מכם שלא חיכו, אני מתפללת שתראו את החסד של האדון ואת היכולת שלו לרפא ולחבר. אם אנחנו הולכים ונעשים דומים למשיח, אנחנו נגדל כזוג לאינטימיות מלאה.

״ יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח, מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.
אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן:
דַּדֶּיהָ, יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת; בְּאַהֲבָתָהּ, תִּשְׁגֶּה תָמִיד״.

(משלי ה 19-18)