מיניות בצלם אלוהים

בתרבות שבה אנחנו חיים, המין מוגדר כצורך והתשוקות כזהות שלנו. כל אחד מאיתנו פוגש יומיום מסרים שגויים לגבי מיניות ומגדר ותפיסת העולם שלנו בנוגע למיניות – בסופו של הדבר – התעוותה. אפילו הילדים שלנו מוצפים כל היום במסרים המלמדים מיניות שאיננה מקראית. זאת הסיבה שאנחנו חייבים לדבר עם הילדים בבית ובקהילות על תוכנית אלוהים בנוגע למיניות שלנו כדי לבנות השקפת עולם שמאפשרת לנו לבחון ולבקר את המסרים התרבותיים הסובבים אותנו ולעמוד על האמת.

התרבות שבה אנחנו חיים הפכה את המין לנושא יומיומי ובמשך זמן רב, גוף המשיח שתק. כך נוצרה דיכוטומיה מלאכותית בין אלוהים למין בעיני מאמינים רבים. בין השורות כולנו “הבנו” שהמיניות שלנו לא חשובה לאלוהים. הדבר היחיד שחשוב לו הוא שלא נשכב לפני נישואין. אבל זה פשוט לא נכון. המין חשוב מאוד לאלוהים, גם לפני החתונה וגם אחריה… והמיניות שלנו היא הרעיון שלו.

הוא ברא אותנו בצלמו כאנשים מיניים ולכן האופן שבו אנחנו מבינים את המיניות שלנו משקף את האופן שבו אנחנו מבינים אותו. הוא ברא אותנו עם צורך להיות בקשר, וכך כל אחד שנמצא בחיפוש לקשר, בעצם מחפש את אלוהים – לעיתים במקומות הלא נכונים. לאלוהים אכפת מהמיניות שלנו, וכתלמידים שלו כדאי שנחשוב ברצינות גם על מין, כי מין בדרך של אלוהים הוא כל כך הרבה יותר ממה שהתרבות גורמת לנו להאמין.

להיות בשר אחד

יחסי מין (כך אני מעדיפה להגיד) הם הדרך להתחיל משפחה, אך הם רק דרך אחת שבה גבר ואישה הופכים להיות אחד. האינטימיות הפיזית היא רק הדובדבן על הקצפת של איחוד רגשי ונפשי, על העוגה שנקראת “התחייבות לכל החיים“. זוג נשוי יכול וצריך להיות אחד בכל כך הרבה דרכים אחרות, לא רק בגוף. הניווטים שלהם דרך סערות החיים היומיומיות כזוג ואחר כך כמשפחה מובילים אותם לאין ספור הזדמנויות לדיונים ולשיחות, לוויתורים ולהקרבות כדי שיישארו מאוחדים. יחסי מין הם רגע של התמסרות הדדית של שניהם זה לזה כאשר תשומת הלב מרוכזת באחר, והם בשמחה חוגגים את האיחוד שלהם, ערומים וללא בושה.

מין למען הנאה גופנית בלבד, הוא ריק ואף פעם לא מצליח לענות על הצורך האמיתי שלנו. מין מחוץ לברית הנישואין אף פעם לא יכלול את כל העומק והחגיגה של שניים שמאוחדים כבר בנפש וברוח. מין מחוץ לנישואין מנסה בעצם להשביע את הצורך שלנו לקשר אמיתי דרך הגוף, אבל הצורך שלנו כבני אדם הוא קודם נפשי ורוחני. לעומת זאת, כאשר גבר ואישה מתאחדים בברית הנישואין, הם הופכים לבשר אחד. הרגע הזה הוא זאת חגיגה של התחייבות המספקת באמת. זאת הסיבה שחטא מיני שונה מכל חטא אחר. כל מעשה מיני שעשינו משפיע בצורה כזאת או אחרת על הגוף שלנו ומכאן גם על בן או בת הזוג שלנו. עם הגוף שלנו אנחנו מספרים את סיפור האהבה של אלוהים, האהבה שבצידה יש הקרבה לכל בני אדם (קור“א ו 18-16). הגוף שלנו הוא כלי קדוש שאיתו אנחנו חוגגים את ברית האהבה בינינו. חטא מיני הוא כל דבר שאינו מגשים את המטרה העליונה של “גוף אחד“. ההבנה הזאת משנה הכול.

המיניות מרכזית מאז הבריאה

אם נחשוב רגע על הבריאה, נבין כמה חשובה ומרכזית המיניות לאדם. אדם וחווה נבראו זכר ונקבה (בר‘ א 27), שניהם משקפים את צלם אלוהים לבד וביחד כאשר היו לבשר אחד. מבראשית אלוהים יעד אותנו להיות אנשים מיניים. המצווה הראשונה שלו לאדם וחווה הייתה: “פרו ורבו ומלאו את הארץ” (בר‘ א 28). איך נעשה זאת? אלוהים ברא אותנו מיניים ומתוך האיחוד המיני בינינו אנחנו מביאים ילדים לעולם, משתתפים במעשה הבריאה של אלוהים וממלאים את הארץ.

אלוהים ברא אותנו נפש חיה. נפש בלי גוף איננה יכולה להתקיים, וגוף בלי נפש אינו יכול להתקיים. אנחנו גם גוף וגם נפש, הנראה והבלתי נראה. אלוהים, הבורא של הגוף שלנו, אמר עליו “טוב“. ולא רק זה: גם ישוע לבש בשר, היה לנפש חיה, לגבר שהתהלך כאן עלי אדמות. נכון, הגוף שלנו מסוגל לשמש ככלי לחטאים הכי גרועים ונוראיים, אבל הוא עדיין הבריאה הטובה של אלוהים. אל לנו להתכחש לגוף שלנו ולהתעלם מהתשוקות שלו, אלא להבין מה הייתה מטרתו של האלוהים שברא אותנו נפש חיה.

במיניות שלנו אנחנו משקפים את אלוהים

אלוהים ברא אותנו בצלמו, זכר ונקבה, וציווה עלינו לפרות ולמלא את הארץ. מה המצווה הזאת מלמדת אותנו עליו? שני אנשים – זכר ונקבה – צריכים להיות בשר אחד כדי למלא את הארץ. היום, בעקבות החטא, רוב האנשים מנסים לספק את הצורך שלהם לאינטימיות דרך מעשה גופני בלבד, וכך הרבה ילדים נולדים מחוץ למסגרת הבטוחה של משפחה אוהבת ויציבה, מחוץ לתוכנית המושלמת של אלוהים. ובכל זאת יש לנו את ההזדמנות לשקף את צלם אלוהים ביחסי המין שלנו כזוגות נשואים.

אלוהים הוא אהבה והוא אחד, אך לא יחיד. האב, הבן והרוח הם ביחסים נצחיים של אהבה מושלמת. וכך אנחנו, זכר ונקבה, קרואים להיות בשר אחד, אך אף פעם לא יחיד. גם בנישואין הכי טובים השניים נותרים שונים, אבל הם בכל זאת אחד. זה הסוד העמוק שעליו מדבר שאול באיגרת שלו אל האפסים (פרק ה). האהבה האמיתית בתוך מערכת של התחייבות בין גבר לאישה מעידה על האהבה וההקרבה של אלוהים ומשקפת אותן. וכאשר זוג נשוי מביא ילדים לעולם הם משקפים את כוח הבריאה של אלוהים וזה דבר כל כך יפה ובעל משמעות עצומה. נישואים נאמנים אינטימיים בין גבר לאישה בתוך הקהילה הם הדרך המרכזית לחיות את המיניות שלנו – שתי נפשות שונות אך הכי קרובות עלי אדמות. קשר זה משקף וממחיש את ההקרבה והאינטימיות שיום אחד יהיו לנו עם אלוהים. מצד שני, גם המיניות של רווקים ממחיש משהו חשוב: זה שבבוא היום הזה, כולנו נהיה אחד אך ורק עם אלוהים, לא עם בן אדם אחר. עד היום הזה אנחנו משתוקקים ומחכים עד שיבוא.

מיניות בצלם אלוהים

השאלה הגדולה היא, איך עלינו כמאמינים ליישם את המיניות הזאת בצלם אלוהים? איך ניישם מיניות שמשקפת אהבה והקרבה בין שניים שהם אחד אך לא יחיד? התשובה היא, בתוליות לפני נישואין, כלומר, לב טהור ונקי, ונאמנות בתוך נישואין בין גבר אחד לאישה אחת. מיניות בצלם אלוהים איננה מרוכזת אך ורק בטהרה גופנית, כלומר, בלא לשכב לפני נישואין. אל תבינו אותי לא נכון, טוב לשמור את הבתולים שלנו לנישואין, אבל זוהי רק ההתחלה. מיניות בצלם אלוהים משמעותה יושרה מינית מיום הלידה שלנו ועד המוות, בכל מעשה גופני ובכל מחשבה. מיניות בצלם אלוהים משקפת את אלוהים בכל בחירה וכך משקפת את אהבתו של אלוהים (קור“א יג 8-4). גם אלו מאיתנו שעשו טעויות מיניות בעבר יכולים לקבל סליחה ולקבל מאלוהים לב חדש, לב בתול (תה‘ נא 12)

המיניות שלנו מתבטאת בהרבה יותר ממה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו. היא משקפת את הדרך שבה אלוהים מתייחס אלינו ואוהב אותנו. היא מתבטאת בדרך שבה אנחנו בונים חברות בריאה ואינטימית שמשקפת את אהבת האלוהים. היא מתבטאת בנאמנות ובהתחייבות לחברים שלנו, לא בנוחות אנוכית שדורשת את טובת עצמה (היום אנחנו חברים, מחר לא). היא מתבטאת כאשר אנחנו דורשים את טובת האחר בראש ובראשונה. כל אלה הם דברים שאפשר לתרגל הרבה לפני החתונה. הנישואין מוסיפים לכל זה את “הבלעדיות” שיש לאדם אחד שאיתו אנחנו “ערומים וללא בושה“. בנישואין שני בני הזוג מוסרים את עצמם בלי לדרוש תמורה.