
השאלה הזאת נשאלת כל הזמן. אז קודם כול מוטב שניישר קו. ראשית, השאלה הזאת נשאלת גם מצד בנים וגם מצד בנות, והיא איננה רלוונטית רק לבנים. שנית, זאת שאלה מורכבת, והיא דורשת תשובה שמתייחסת לכמה נקודות חשובות: מה אומרים על כך הכתובים, איך מגיבים המוח וההתפתחות שלנו, איך זה קשור למטרה שלשמה נבראה המיניות שלנו, לשאלה בנוגע להתמכרות, לחטא ולחסד. על שתי הנקודות הראשונות נענה בפרק הזה ועל היתר בחלק ב, בשבוע הבא.
לצערנו הרב, אין פסוק בכתובים שמדבר באופן מובהק על אוננות. אין פסוק שמתאר גבר או אישה מאוננים ואז מרשיע או מאשר את המעשה הזה. זאת לעומת התייחסות להמון התנהגויות מיניות אחרות כמו יחסי מין בתוך או מחוץ לנישואין, ניאוף, יחסי מין חד-מיניים, ואפילו טרנסג’נדריזם. אבל באוננות הכתובים אינם עוסקים.
הפסוקים מספר בראשית פרק לח מספרים לנו על אונן (שמו בא מהמילה און ומשמעותה “כוח”, וגם “כוח גברא”, ומשם קיבלנו את המונח “אוננות”) אבל אינם מדברים כלל על אוננות. מה אונן עשה? הוא סירב למלא את המצווה של אלוהים לתת לאלמנתו של אחיו יורש שיוכל להמשיך את שם אחיו, ובבוא הזמן לטפל גם באימו ולוודא שהיא תוכל להזדקן בכבוד. ואיך הוא עשה זאת? הוא קיים יחסי מין עם האישה, אך לפני השפיכה הוציא את איבר מינו כדי לשפוך את הזרע שלו על הרצפה “וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן־זֶרַע לְאָחִיו” כלומר, שפיכתו הייתה לשווא.
אז בעצם אין פסוק שבפירוש אוסר על אוננות או מגדיר אותה כחטא, ולכן דרך אחת לחשוב עליה מבחינת הכתובים, היא להתייחס ללב ולמחשבות שלנו. הלב והמחשבות שלנו הם כלים מרכזיים בקשר שלנו עם האדון. מה שקורה בלב ובמחשבות שלנו יכול להפוך עניין לחטא או לא. מִכָּל-מִשְׁמָר, נְצֹר לִבֶּךָ: כִּי-מִמֶּנּוּ, תּוֹצְאוֹת חַיִּים (משלי ד 23). מהדרשה על ההר במתי ה אנחנו יודעים שניאוף מתחיל בלב. ישוע מדבר על תאוות העיניים שלנו, ומאוד מזהיר ממנה. למעשה, הוא אומר ,כסמל, שמוטב לעקור את העין ולהשליך אותה, מאשר שכל הגוף יושלך לגיהינום. מילים קשות מאוד.
חטא מתחיל בלב ובמחשבות שלנו. אם האוננות שלנו קשורה למחשבות של תאווה מינית לאדם אחר, בין אם דרך תמונות, סרטים או פנטזיה, האוננות בדרך הזאת היא חטא.
המיניות שלנו קשורה מלידה לאינסטינקט של נחמה ותגמול. כאשר ילדים זקוקים לנחמה, רוצים להירגע ולהירדם או כאשר הם נרגשים מאוד, הם לעיתים נוגעים באיברים הפרטיים שלהם. למשחק ומגע הזה אין קשר לעוררות מינית. זה אך ורק קשור להרגשה נעימה ,ממש כמו לקבל חיבוק. הואיל והמיניות שלנו אינה קשורה רק לגוף שלנו, אלא גם לרוח ולנפש, ברגעים כאלו אנחנו זקוקים בעצם לקשר עם אלוהים ועם בני אדם. הורים יכולים לעזור לילדים שלהם לפתח עוד הרגלים מנחמים או נעימים לרגעים שבהם הם זקוקים לנחמה או תגמול.
בתחילת גיל ההתבגרות מתחולל בבני הנוער שינוי. עם התעצמות ההורמונים המיניים מתחילה גדילה גופנית והתפתחות מינית. מתבגרים מתחילים לחבר עוררות מינית עם משיכה לאנשים אחרים. חשוב קודם כל להדגיש שמשיכה מינית בריאה היא דבר טוב שאלוהים ברא בנו. הרגשות הללו הם שגורמים לנו לרצות לעזוב את בית הורינו ולהתחיל משפחה משלנו בבוא הזמן, כי לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ (בראשית ב 18). הנוכחות של רגשות מיניים ועוררות גופנית היא לעיתים קצת מביכה ומבלבלת, אך היא טובה. חשוב שנלמד להתמודד עם הרגשות האלו ולפאר את האדון גם דרכם.
הואיל וגיל ההתבגרות הוא תקופה מלאת רגשות עזים וסוערים, בני נוער יכולים לפתח הרגל של מגע באיברים הפרטיים ברגעים שהם זקוקים לנחמה או תגמול (כלומר ברגעים של רגשות שליליים כמו פחד, חרדה, לחץ, בדידות ועוד, או ברגעים של רגשות ממש טובים כמו אחרי הישגים טובים).
נוסף לכל זה, אנחנו חיים היום בעולם שמהווה “מרחב פורנוגרפי”, זאת אומרת שהסביבה שלנו מוצפת בתמונות ובמסרים מיניים מאוד. פרסומות של אופנה (אפילו של אופנת ילדים!), סרטים ורשתות חברתיות, חוף הים והמסעדה, בית הספר והאוטובוס – שום מקום אינו “בטוח” לעיניים שלנו. ואל לנו לשכוח את המסכים האישיים שלנו והמסרים שאנחנו מקבלים משם בלי באמת לרצות. ובכל זאת, יש לנו אחריות על העיניים שלנו. מי שצופה בפורנוגרפיה, או מסתכל בתאווה על אדם אחר ונותן לרגשות ומחשבות של תאווה למלא את ליבו, בהחלט מסכן את עצמו.
לפעמים העיניים שלנו רואות בלי לרצות, אך אנחנו עדיין יכולים לשלוט במה שאנחנו עושים עם המחשבות שלנו ועם החרמנות שלנו. אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵּׂא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ (קור”א י 5). זה אומנם קשה, אבל אנחנו יכולים ללמוד:
🔹 להיות מודעים למחשבות המיניות שלנו לפני שהן מתפתחות לתאווה.
🔹 להפנות את המבט שלנו מהר ולכוון את מחשבותינו לדבר אחר.
🔹 הרגלים בריאים שיעזרו לנו להתמודד עם גירוי מיני.
הדבר חשוב, כי אלוהים ברא אותנו מיניים לשם מטרה של איחוד עם בן או בת הזוג שלנו, וההרגלים המיניים שלנו משפיעים על המיניות הזוגית שלנו.
כאמור, אלוהים ברא אותנו מיניים כדי למשוך אותנו ליחסי ברית של אהבה. הנישואין בין גבר אחד לאישה אחת משקפים את צלם אלוהים ומספרים לעולם את סיפור האהבה של אלוהים שהקריב את עצמו בעבור הכלה שלו (אל האפסים ה 33-22). אחת הסכנות הגדולות של אוננות זה הסיפוק המיני שאנחנו מקבלים בלי מערכת יחסים עם אדם אמיתי. אנחנו יכולים לדחות נישואין והתחייבות כי אנחנו מוצאים סיפוק, נחמה ותגמול עם עצמנו. אוננות כזאת היא במהותה אנוכית ומרוכזת בעצמי.
אבל לא רק זה. כאשר אנחנו מרגילים את הגוף שלנו לזה שהוא מקבל סיפוק כל פעם כשהוא מרגיש גירוי מיני, אנחנו מרגילים אותו לצורך לקבל מענה מבן או בת הזוג שלנו בכל פעם שאנחנו מרגישים צורך במין. ציפיות כאלו וחוסר ריסון עצמי מיני מובילים לנזק בנישואין ולגמרי מפספסים את המטרה שלשמה נבראה בנו המיניות, שהיא קשר רוחני, רגשי וגופני עם בן או בת הזוג. במקום להתמסר לבן או בת הזוג, אנחנו מתמסרים לתאוות ולתשוקות המיניות של עצמנו.
🔹 אוננות שקשורה למחשבה או לפנטסיה על אדם אחר, היא חטא
🔹 אוננות לא ממלאת את המטרה שלשמה אלוהים ברא את המיניות שלנו
🔹 אוננות עלולה לגרום לנזק במיניות הזוגית שלנו
את המשך הבלוג אתם יכולים למצוא פה.
© מא-מין 2025
התשובה לשאלה הזאת היא מצד אחד מאוד פשוטה ומצד שני היא ראויה להסבר מפורט. התשובה הפשוטה היא שכולנו מתמודדים או
בתרבות שבה אנחנו חיים, המין מוגדר כצורך והתשוקות כזהות שלנו. כל אחד מאיתנו פוגש יומיום מסרים שגויים לגבי מיניות ומגדר
האם תהיתם אי פעם למה כל כך קשה לנו לדבר על נושאים כמו מיניות, משיכה ותשוקה? אנחנו חיים בעולם של